פסק-דין בתיק עפ"ת 15990-01-12

המערער הורשע עפ"י הודאתו ע"י בית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו [כב' סגן הנשיאה, השופט י. ויטלסון] על כך שביום 04.04.11 נהג למרות שהיה פסול מלנהוג הוא עשה כן גם ללא רישיון נהיגה תקף ומבלי שנהיגתו הייתה מגובה בפוליסת ביטוח בת תוקף.

בית משפט לתעבורה, לאחר ששמע את הטיעונים לעונש, לרבות עברו המכביד של המערער בעבירות תעבורה - תאונה שגרם בעבר, ולאחר שהיה ער למצבו הרפואי הלא קל של המערער, כפי שהוצג לי באמצעות תעודות רפואיות, הקל בעונשו והטיל עליו עונש פסילה בפועל של 7 חודשים בלבד, קנס נמוך ועונשים נוספים שאינם מחמירים.

על עונש זה מערער ב"כ המערער וצר לי, עם כל מידת הרחמים שניתן להפעיל בנסיבות, לא אוכל להתערב, תוך שהנני מזכיר את ההלכה העולה, בין היתר מע"פ 10733/08, גולדבלט נ' מדינת ישראל, תק-על 2011 (1), 1995: "כידוע, הכלל הוא שאין ערכאת הערעור ממירה את שיקול דעתה של הערכאה הדיונית בשיקול דעתה שלה, בכל הנוגע לגובה העונש שנקבע בעניינו של נאשם, זולת בנסיבות חריגות שבהן נפלה בגזר הדין טעות מהותית, אשר בולטת על פניה..." בוודאי שזה לא המצב במקרה הנוכחי, ולכן, עם כל האהדה שיכולה להיות למצבו של המערער, הערעור נדחה.

לפנים משורת הדין, המערער יפקיד את רישיונו ביום 15.04.12 במזכירות בית המשפט לתעבורה בת"א-יפו.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ג שבט תשע"ב, 16/02/2012 במעמד הנוכחים.